כך תשבור את המשבר

פורסם ב"גלובס"

אופן ניהול המשברים שפקדו לאחרונה את אישי הציבור/סלבריטאים במחוזותינו (קצב, רמון, אולמרט, הירשזון, טרטמן, מרציאנו, גלברד, הויברגר, רפאלי, רשימה חלקית בהחלט) סיפק מספר תובנות לגבי אסטרטגיות אפקטיביות בניהול משברים. אם חלילה קמת בבוקר וגילית להפתעתך שאתה חשוד בשחיתות או בהטרדה מינית, להלן מדריך אסטרטגי מקוצר לניהול המשבר בצורה אפקטיבית:

72 השעות הראשונות של המשבר הן הקריטיות ביותר. בשעות אלה מקבל הציבור את ההחלטה מי "הטוב" ומי "הרע" בסיפור. ולכן, כדאי לאיש הציבור ליזום פעולה שתשתלט על הסיפור והלהבות - כינוס מסיבת עיתונאים מהירה וכנה היא אחת השיטות הישנות והטובות. הערה: אין הכוונה למסיבת עיתונאים מהסוג שערכה הכמעט-שרה אסתרינה טרטמן. 

על מנת להוריד את הלחץ הציבורי ולהנמיך את עוצמת המשבר מומלץ לאיש הציבור להשעות את עצמו מהתפקיד, ורצוי כמה שיותר מהר. צעד זה מעורר כבוד ומשדר אחריות ובגרות כלפי הציבור והתקשורת. לראיה, שיטה זו עבדה היטב עבור חיים רמון. לעומתו, אסטרטגיית ה"עסקים כרגיל" בה נקטו הנשיא קצב ושר האוצר הירשזון, התבררה כלא אפקטיבית. כי מבחינת הציבור, אם אתה מככב בכותרות הראשיות של העיתונים ואצלך הכל כרגיל, במקרה הטוב אתה אפתי. 

האשמת או הכפשת התקשורת/ המשטרה/ מבקר המדינה/ המתלונן/ת על ידי איש הציבור אינן יעילות. שימוש באסטרטגיה זו עלול להתברר כבומרנג. עוצמת הלהבות בין אולמרט ללינדנשטראוס ובין קצב לערוץ 2, היא ראיה לכך. בנוסף, מבחינת הציבור אם אתה מכפישן, קיים סיכוי סביר שאתה גם מטרידן או מושחת. 

חוק שיווקי ידוע הוא שהודאה בחלק מן הדברים עשויה להגביר את הסיכוי שיאמינו לטענות האחרות שלך. אם איש הציבור יאמר "אני מודה שאולי פלרטטתי קצת...", יש סיכוי שיאמינו לו כשיטען אחר כך "אבל לא נישקתי בכוח...". אך אם יטען ש"שום דבר לא נכון", לא יאמינו לו כלל, הרי ממילא הציבור תמיד בטוח ש"אין עשן בלי אש". בנוסף, הציבור מוכן לסלוח על טעויות. לעומת זאת, הוא אינו מוכן לסלוח על השתפנות ובריחה מאחריות. 

בשעת משבר רצוי לפנות אל "לבו" של הציבור, ורצוי כמה שיותר ברגש - כל עוד מי שנמצא בלב הסערה הוא על תקן שר/ נשיא/ סלבריטאי, קיימת תחושה בקרב הציבור והתקשורת שהוא חסין מפני החצים הנשלחים אליו. לכן, כדאי לאיש הציבור למצב את עצמו כ"אנושי" על ידי שימוש בחבילת מסרים אמוציונליים שיוצרים הזדהות ומעוררים אמפתיה, כגון "לא מאחל לאף אחד לקום בבוקר ולקרוא בעיתון שהוא חשוד בשחיתות" או "ילדי סופגים השפלות בבית הספר ובגן...". בנוסף, אם כבר עושים שימוש באסטרטגיית הספין, עדיף תמונות של איש הציבור בחיק המשפחה, מאשר צילומים של המתלוננת (א') מציקה לשכניה. 

ניהול משבר הוא עסק למקצוענים - לכן כדאי לאיש הציבור לתת למישהו חיצוני לנהל את המשבר עבורו במקום לנסות לנהל אותו בעצמו. בזמן המשבר האמוציות נמצאות בשיאן, והן בדרך כלל מובילות להחלטות שגויות, ולכן האובייקטיביות היא מצרך חשוב לניהול נכון של המשבר. 

והכי חשוב - רצוי לעשות הכל כדי לא להיכנס למשבר. "