
|
שינויים בהרגלי הבחירה
על פי ההנחה המקובלת כי התנהגות הבוחרים דומה בעיקרה להתנהגות הצרכנים, תוצאות הבחירות האחרונות, עשויות לספק למגזר העסקי מספר תובנות מעניינות על המאפיינים של הצרכן/לקוח הישראלי מודל 2006
גבריאל אסולין 16/4/2006 - פורסם ב"גלובס"
על פי ההנחה המקובלת כי התנהגות הבוחרים דומה בעיקרה להתנהגות הצרכנים, תוצאות הבחירות האחרונות, עשויות לספק למגזר העסקי מספר תובנות מעניינות על המאפיינים של הצרכן/לקוח הישראלי מודל 2006.
1. נאמנים לעצמם - בבחירות 99' תבע תושב דימונה את המשפט: "אבחר ליכוד גם אם יאסר עראפת יעמוד בראש המפלגה". איפה הימים ההם, איפה הם אותם מצביעים נאמנים? שואלים בנימין נתניהו, אברהם פורז, רון לוינטל וכו'. הפוליטיקאים לא לבד - גם החברות העסקיות שואלות את עצמן לאן נעלמו הלקוחות שקנו מהן בחורף ובקיץ, במבצע ושלא במבצע, ושלא התפתו להצעות המתחרים?
נראה שאפשר לשכוח מנאמנות למותג או למפלגה - לקוחות 2006, בדיוק כמו הבוחרים, נאמנים לעצמם בלבד. לא עוד קנייה מקובעת, שבטית, רוטינית, כפי שנהגו הלקוחות לעשות עד לא מכבר. הלקוח יחליף מחר את הקמעונאי או הספק איתו הוא עובד שנים רבות מבלי להניד עפעף וללא רגשות אשמה. הסיבות לכך רבות ומורכבות, אך נראה שהעיקרית שבהן היא שהלקוח מודל 2006 תובעני יותר ומחפש תמורה גבוהה יותר בעד הבחירה או הקנייה. מבחינתו, מי שלא מספק את הסחורה שהבטיח (ועדיף קצת יותר), שלא יעבור את אחוז החסימה או שיפשוט את הרגל.
סיבה נוספת לחוסר הנאמנות היא שגם החברות העסקיות, כמו הפוליטיקאים, "הצליחו" בשנים האחרונות, ליצור אנטיגוניזם כלפיהן מצידו של הציבור - הפוליטיקאי חושב רק על הכיסא, החברות העסקיות חושבות רק על הרווח הכספי.
2. פוליטיקה out - כדאי לתקשורת על כל ערוציה לעדכן מחדש את המינון של הנושאים הפוליטיים בתמהיל התקשורתי היומיומי. מערכת הבחירות האחרונות הייתה המנומנמת ובעלת שיעור ההצבעה הנמוך ביותר בתולדות המדינה ונראה שאפשר להמר בבטחה שמגמה זו תימשך גם בבחירות הבאות. הציבור מודל 2006, מחפש תקשורת שתעניק לו מידע בעל ערך ותפסיק להלאות אותו בספינים וויכוחים פוליטיים חסרי טעם שאינם מועילים לו.
אולם, נראה שבינתיים, התקשורת סובלת מתסמונת "המראה האחורית" - היא אמנם נוסעת קדימה אך לא מפסיקה להסתכל במראה האחורית ולחשוב שהציבור עדיין פריק של תוכניות פופוליטיקה לסוגיהן.
3. להבטיח מעט, לספק הרבה - מי שהבטיח במערכת הבחירות הרים וגבעות, קיבל חול וחול (נתניהו, עוזי דיין, פורז, רון לוינטל). לעומת זאת, מפלגת קדימה והגמלאים, שעדיין לא ברור מה הן הבטיחו (או מי חבריה, במקרה של הגמלאים), זכו בכל הקופה.
נראה שהצרכן מודל 2006, מוצא קשר ישיר בין גובה ההבטחה לאמינות - ככל שמבטיחים לו יותר, כך הוא מאמין פחות. הרי כבר הובטח לו בעבר ש"שחר חדש הפציע", ושהביטוח כולל את כל, אבל את כל, המכשירים בבית. אם כן, כדאי למשווקים להחליף את הדיסקט ולדוגמא, במקום להציע לצרכנים "חופשה חלומית, הכול כלול, במחיר הכי נמוך", אפשר להסתפק ב"אחלה חופשה באחלה מחיר". סביר להניח שניתן יהיה להשיג תוצאות טובות יותר, מבלי ליצור ציפיות גבוהות מדי שמובילות לאכזבות.
לסיכום, תוצאות הבחירות האחרונות אמורות להזכיר גם לכל איש עסקים מצליח כי יש אמת באימרה: "קל יותר להגיע להצלחה מאשר לשמור עליה". תשאלו את נתניהו. "
ככה לא בונים קמפיין
להצניע את מצנע
|
|