פתרונות עסקיים






להצניע את מצנע

ראשי קמפיין מפלגת העבודה לקחו הימור מסוכן כשהחליטו להבליט את מצנע ו"להעלים" את המפלגה. מצנע חסר הניסיון הוא החוליה החלשה והפגיעה

גבריאל אסולין 16/12/2002 - פורסם ב"גלובס" ההחלטה האסטרטגית של ראשי קמפיין מפלגת העבודה "להצניע" את המפלגה ולשים את היו"ר עמרם מצנע במרכז קמפיין הבחירות עשויה להתגלות כהימור מסוכן. בשיווק פוליטי, כמו בשיווק מותגים, לא שמים את כל הביצים בסל אחד, במיוחד כאשר חוסר נסיונו הציבורי של היו"ר מצנע גורם לסל ולביצים שבתוכו להיות שבירים במיוחד.

נראה כי מאז שהפרסומאי ראובן אדלר טבע, לראשונה, בשנת 1992 את הסיסמה "רק הליכוד יכול", כדי להעביר את המסר שרק הימין יכול לעשות שלום ולהחזיר שטחים, כל פוליטיקאי חולם להשתמש בסיסמה זו. היא קליטה, פופוליסטית, מגמדת את היריב ובעיקר - משדרת עוצמה.

אלא שהניסיון מוכיח, כי כאשר אין כיסוי לסיסמה והיא חסרת בסיס מוצק, היא יכולה להפוך לחרב פיפיות עבור המשתמש בה. כך קרה לחיים רמון בפריימריס האחרונים למפלגה, כאשר טען ש"רק רמון יכול לנצח את שרון", וגילה בהמשך שהסיסמה, בשילוב סקרים שהעניקו לו תמיכה בשיעור חד-ספרתי, מציגה אותו באור מגוחך ופתטי (והתוצאות בהתאם).

נראה שגם היו"ר הנבחר, מצנע, נפל לאותה מלכודת והסתנוור מהסיסמה המבטיחה שהציעו לו: "רק מצנע יכול, הליכוד לא". הרי לא ברור על מה מתבסס הקמפיין היומרני: "רק מצנע יכול לשקם את הכלכלה והחברה", "רק מצנע יכול להיפרד מהפלשתינים", וכו'. האם הקמפיין מתבסס על נסיונו כראש עיריית חיפה, או על עיטורי ההצטיינות הצבאיים שהוא עומד לשלוף? נראה שלא, כי ניסיון בניהול עיר אינו נתפס כמדרגה טבעית לניהול מדינה, ועל עוד חייל מצטיין, בעל עיטורי עוז וגבורה, הבוחר הישראלי אינו מעוניין לשמוע.

בנוסף, האם אין זה צפוי שהליכוד ינסה לנטרל את קורא התיגר החיפאי בעיקר על-ידי מיצובו כחסר ניסיון ציבורי/מדיני? הצוות האסטרטגי של הליכוד לא יצטרך לחפש עמוק בארכיונים - פואד בן-אליעזר וחיים רמון, חבריו למפלגה, יכולים לספק חומר תעמולתי טרי ועסיסי מקמפיין הפריימריס שניהלו נגד מצנע.

במציאות הישראלית העכשווית, שיציבות ואחריות הם מצרך הכרחי בה, חוסר הניסיון של מצנע הופך אותו לחוליה החלשה והפגיעה יותר במפלגת העבודה. או כמו שאחד הקופירייטרים בצוות של הליכוד אמר: "לא כל ראש עירייה עם זקן יכול להיות הרצל".

במצב כזה, הבוחר יחפש את "הבטוח והיציב" ויהסס לתת את קולו למישהו צעיר וחסר ניסיון מדיני (במיוחד כאשר הוא כל-כך מזכיר את אהוד ברק), ולכן, לא רק שאין זה נכון להבליט את מצנע ולהעלים את המפלגה, אלא נכון להבליט את המפלגה ו"להצניע את מצנע".

הבלטת חברי מפלגת העבודה המרכזיים, בעלי הניסיון הבטחוני והציבורי, כמו בן-אליעזר, מתן וילנאי ואברום בורג, יכולה לשדר לבוחר יותר ביטחון ולנטרל את ההתקפות המתוכננות על הבטן הרכה של המפלגה - היו"ר.

בנוסף, כדאי למפלגת העבודה לנצל את המומנטום ולהבליט את הנבחרת שלה כדי לבדל את עצמה ממפלגת הליכוד, שבימים אלה נבדקים חשדות לגבי האופן שבו נבחרו מועמדיה. אלה הם חוקי השיווק הפוליטי - מבליטים את היתרונות ומצניעים את החולשות. לא להיפך.

שינויים בהרגלי הבחירה האב הבן ורוח הקודש