הפוך על הפוךארקדי גאידמק מוכיח לפוליטיקאים שלנו שכל מה שהם יודעים לעשות, הוא יכול לעשות יותר טוב26/2/2007 - פורסם ב"גלובס"ההכרזה של ארקדי גאידמק בשבוע שעבר על הקמת תנועת "צדק חברתי" עשויה עוד להתברר כצעד שישנה את המפה הפוליטית בישראל מהקצה אל הקצה - לא פחות ולא יותר. כבר עכשיו, אפשר לומר בוודאות שלגאידמק יש חוש ריח מפותח לא רק בעסקים, אלא גם בשיווק פוליטי.לכאורה, מדובר בגאידמק, האיש והכותרות, שמכריז על הקמת תנועה פוליטית חדשה שבראש סדר עדיפויותיה הנושא הטעון והעסיסי - הצדק החברתי. אולם, בסופו של דבר, במסיבת העיתונאים שהייתה אנמית ואפילו די משעממת, גאידמק, שהיה הדובר היחיד, לא הבטיח הבטחות פוליטיות שכיחות בסגנון "שחר חדש שיפציע" או "אני ואתה נשנה את המצב".למעשה, מסיבת העיתונאים הייתה בדיוק האנטיתזה לדרך שבה נהוג להחדיר תנועה פוליטית חדשה לתודעת הבוחרים הפוטנציאליים. וזה בדיוק העניין. גאידמק בחר לבדל את עצמו מהפוליטיקאי הישראלי הממוצע, ולמצב את עצמו כאלטרנטיבה ההפוכה לקראת הבחירות הבאות - "מה שהם עושים, אני עושה הפוך". אם לבחון לפי האמון וההערכה שהציבור הישראלי חש כלפי נבחריו הפוליטיקאים, הרי שהוא מחפש בדיוק את ההפוך, ושם בדיוק בחר גאידמק למקם את עצמו. המהלך של גאידמק עוד עשוי להתברר לו בסופו של דבר כמוצלח אף יותר ממה שתכנן: תנועת "צדק חברתי" החדשה תופסת כבר כעת את המשבצת הנחשקת של "הצבעת המחאה" וכל הסימנים מראים שתופעת המחאה בבחירות הקרובות תהיה לא פחות מהמונית. לפי הסקר האחרון של "המכון הישראלי לדמוקרטיה", רק 22% מהציבור בישראל רוחש אמון למפלגות, רק 17% מאמינים שהפוליטיקאים הנבחרים מנסים לקיים את ההתחייבויות שנתנו לבוחריהם בטרם נבחרו לכנסת, ו-25% בלבד חושבים שלפוליטיקאים איכפת מה חושב הציבור. בנוסף, בשנים האחרונות חלה תופעה מדאיגה שיכולה לשחק לטובתו של גאידמק - הבוחרים כבר אינם מצביעים למועמד הטוב, אלא נגד המועמד הגרוע - הציבור לא בחר בברק, אלא היה נגד נתניהו, הציבור לא בחר בשרון אלא רצה "להעיף" את ברק. לא קשה לנחש כיצד הציבור יגיב אם ראש הממשלה, אהוד אולמרט, או שר הביטחון, עמיר פרץ, יבקשו להתמודד בבחירות הקרובות. ואם לא די בכך, נראה שאת הרוח הגבית יקבלו גאידמק ותנועתו מכל אלה שיבחרו לתקוף אותם ב"נגטיב קמפיין". את יריית הפתיחה הספיק לירות המועמד לראשות מפלגת העבודה ח"כ אופיר פינס, זמן קצר לאחר שגאידמק הכריז על הקמת התנועה החדשה: "הפוליטיקה חייבת לעבור טלטלה. או שגאידמק יעשה את השינוי, או שאנחנו נעשה אותו". גם כותבי הטורים החלו להשחיז את החרבות ולהזהיר מפני גאידמק והתופעה. אם הפוליטיקאים וכותבי הטורים היו בוחנים את ההיסטוריה הלא רחוקה, ספק אם היו עושים זאת, מכיוון שהם היו מגלים לבטח, כי התקפות מרובות על מועמד פוליטי, לא רק שאינן פוגעות בו, אלא דווקא משחקות לידיו ומעצימות את האמפתיה של הציבור כלפיו. למרות הפוטנציאל האלקטוראלי העצום של תנועת "צדק חברתי" החדשה, האויב היחידי של גאידמק היא לא התקשורת, גם לא הפוליטיקאים ואפילו לא "ארץ נהדרת", אלא גאידמק בעצמו. ההצלחה או הכישלון בחיים הציבוריים תלויים בהתנהלות האישית ובמהלכים האסטרטגיים שעושים או שלא עושים - תשאלו את אולמרט, פרץ, חלוץ וקראדי. " היהפוך האתרוג ללימון התמתג מיצנע - התמתג |
© כל הזכיוית שמורות 2008 לגבריאל אסולין פתרונות עסקיים
L.N.L בניית אתרים