טעות הדגימה הופכת לסתם טעותהשגת טעות דגימה של 4.5% היא משימה יומרנית מדי, או שמא הסטטיסטיקנים הציבו לעצמם רף גבוה מדי?30/11/2005 - פורסם ב"גלובס"לא צריך להיות נביא הדור כדי לטעון בביטחון מלא שסקרי הבחירות עומדים להיות חלק בלתי נפרד מחיינו בחודשים הקרובים. מתחת לכל סקר, גם יצוין, כי טעות הדגימה היא 4.5%. או במילים אחרות: "טעות זניחה, כך שמה שחזינו הוא מה שיקרה".אלא שסיכוייו של הסוקר להגיע לרמת דיוק של 4.5% הם נמוכים במקרה הטוב ובלתי אפשריים במקרה הפחות טוב. ההיסטוריה הלא רחוקה מאששת טענה זו - לדוגמה, סקר מעריב/TNS-טלסקר, שנערך יום לפני ההתמודדות האחרונה לפריימריז לראשות מפלגת העבודה, העניק לשמעון פרס 49%, לעומת 30% לעמיר פרץ. התוצאות ביום שלמחרת היו הפוכות לחלוטין.גם ההיסטוריה היותר רחוקה מראה שלא רק כאשר מדובר בשמעון פרס, טעות הדגימה מתבררת כמקרית בהחלט. יומיים לפני הבחירות האחרונות לכנסת, ערכו מכוני הסקרים לעיתונים הגדולים את "הסקר הסופי" וחזו למפלגת הליכוד רק 32 מנדטים בממוצע, אך תוצאות האמת היו רחוקות: 38 מנדטים. גם מפלגת מרצ הופתעה לגלות שתפירת החליפות הייתה מוקדמת מדי - התחזית הממוצעת לשמונה מנדטים הייתה ורודה מדי לעומת ששת המנדטים שקיבלה המפלגה בסופו של דבר. דרך אגב, גם בתחומים אחרים הסקרים עשויים להתגלות כמטעים - סקרי שוק שערכה חברת "סוני" בשלהי שנות השבעים לדוגמה, ניבאו כישלון צורב ל"טייפ המהלך" - הווקמן. כאשר חברת שטראוס בדקה אפשרות להיכנס לייצור סלטי חומוס עם תוספות - הצביעו הסקרים על היעדר עניין בקרב הציבור. תגובות הצרכנים בפועל, מיותר לציין, היו הפוכות. השגת טעות דגימה של 4.5% היא משימה יומרנית מדי, או שמא הסטטיסטיקנים הציבו לעצמם רף גבוה מדי. הסיבות לכך מגוונות: ניסוח לא נכון של השאלון - שאלות "מוטות", שמכוונות את הנדגמים, עשויות להביא לתוצאות לא מדויקות. גם פילוח לא נכון של נדגמים על פי משתנים גיאוגרפיים, דמוגרפיים ופסיכוגרפיים, עשוי להטות את תוצאות המדגם. כמו כן, תופעת "הנדגמים המבלפים" בעיקר בסקרי בחירות (בכוונה לבלבל את האויב), לא מוסיפה לרמת הדיוק של הסקרים. הסבר נוסף לפער הגדול בין הסקרים לבין תוצאות האמת נובע מכך שרק כ-20% בממוצע מהנדגמים הפוטנציאליים מוכנים להשתתף בסקרים. האם האחרונים יכולים לייצג באופן אובייקטיבי את 80% הנותרים? ספק רב, שהרי נכונותם להשתתף במדגם מעידה על אופיים הייחודי ומכאן גם על הרגלי הבחירה הייחודיים שלהם לעומת הרגליהם של מי שאינם מוכנים להידגם. במידה לא מבוטלת, ניתן להשוות את הסקרים לתחזית מזג האוויר: קיימים יותר מדי משתנים בלתי תלויים מכדי שיהיה ניתן להצליח לקלוע לתוצאות. טעות של חזאי מזג האוויר עשויה, במקרה הגרוע, להרטיב את הכביסה, אך כאשר מדובר בחיזוי מוטעה בסקרים, הדבר עלול להיות מסמר בארון הקבורה של המועמד או לחילופין, לשמש בעבורו זריקת החייאה. כל מי שמבין חצי דבר בשיווק פוליטי יודע שלתוצאות הסקרים יש השפעה מכרעת על החלטות הבוחרים, בעיקר בקרב המתלבטים. הבוחר הממוצע נוטה שלא "לבזבז" את קולו על מפלגה שהסקרים מנבאים לה כישלון ומבחינתו, כמו ב"אפקט העדר", הנטייה היא לבחור בסוס המנצח. אין ספק שסקרים הם כלי מתודולוגי חשוב, אולם ניסיון העבר מוכיח מעל לכל ספק כי במבחן התוצאה, יכולתם לנבא תוצאות בטווח של טעות דגימה, מוגבלת ביותר. אולי מוטב כי הסוקרים ילמדו לסייג את תחזיותיהם בדיוק כפי שעושים זאת חזאי מזג האוויר: "יום בהיר צפוי מחר, אך ליתר ביטחון, קחו איתכם מטרייה". זהירות בומרנג מושחתים - תמשיכו |
© כל הזכיוית שמורות 2008 לגבריאל אסולין פתרונות עסקיים
L.N.L בניית אתרים