מושחתים, תמשיכובעיתות מצוקה, האדם חושש משינויים. במילים אחרות, הוא מפחד שיהיה גרוע יותר. מבחינתו של הבוחר בימינו, יש אמת באמירה: "עדיף השטן המוכר, מהמלאך הלא ידוע"13/12/2005 - פורסם ב"גלובס"יותר מכל גיוס כוכב חדש למפלגת העבודה המתחדשת, עמיר פרץ היה זקוק לנתונים קשים אודות העוני בישראל. בשבוע שעבר הוא קיבל בדיוק מה שרצה: נתונים קשים, כואבים, מעוררי חמלה ולא בגוונים אפורים אלא שחורים, כמו שרק עוני יכול להיות. על פי "דו"ח העוני האלטרנטיבי" שהציג ארגון "לתת" עולה כי אחד מכל שלושה ישראלים חושש להידרדר למצב של עוני, נרשם גידול של 50% במספר העניים ממעמד הביניים, ושליש מנתמכי עמותות הסעד הגיעו למצב של רעב. ולא פחות חשוב לטובתו של פרץ - 81% מהאוכלוסייה סבורים, שהממשלה (בראשות שרון) נכשלה בטיפול בעוני.גם דו"ח "מדד השלום" של חודש נובמבר שנערך על ידי פרופ' אפרים יער ופרופ' תמר הרמן, מראה כי 53% מקרב היהודים בישראל, סבורים שהתחום הכלכלי-חברתי יכריע את הבחירות לעומת 36% הסבורים כי התחום הביטחוני. עוד עולה מהדו"ח כי 37% סבורים שעמיר פרץ יקדם טוב יותר את ההתפתחות הכלכלית של ישראל, לעומת 24% הסבורים ששרון.רק "הדו"ח של מינה צמח", מראה תוצאות פרדוקסליות לכאורה - אילו נערכו בחירות היום, שרון היה מנצח את פרץ בהליכה. נשאלת השאלה: הכיצד ייתכן שאותו ציבור, אשר התחום הכלכלי-חברתי עומד בראש מעייניו ומי שמעניק ציון נכשל לממשלה בטיפול בבעיית העוני, מצהיר שאת קולו הוא מתעתד להעניק ל"רב החובל" שהביא אותם עד הלום. ייתכן גם ייתכן. הסיבה לכך נעוצה בעובדה שבעיתות מצוקה, האדם (והבוחר) חושש משינויים. במילים אחרות, הוא מפחד שיהיה גרוע יותר. הוא יודע איך הוא מצליח לשרוד עכשיו, הוא לא יודע איך הוא יסתדר אם פרץ ייבחר. מבחינתו של הבוחר בימינו, ימי המצוקה, יש אמת באמרה: "עדיף השטן המוכר, מהמלאך הלא ידוע". ההיסטוריה הלא רחוקה מאששת טענה זו. רוב המועמדים שביקשו בשנים האחרונות להיבחר לקדנציה נוספת, הצליחו להיבחר שוב: טוני בלייר, ג'ורג' בוש, אריאל שרון, רוב ראשי הרשויות המקומיות בישראל, וזאת למרות שכל הסקרים הראו כי תפקודם הכללי לא היה לשביעות רצונם של המצביעים. סיבה נוספת ולא פחות חשובה היא שלרגע שכחנו שמדובר באריאל שרון. פרץ אולי נתפס בתודעת הציבור כיותר "סוציאל-דמוקרט", אך שרון נתפס כיותר "שקול ואחראי". בעזרת משמעת עצמית וייעוץ אסטרטגי טוב, התנהלותו האישית של שרון בשנים האחרונות מצליחה לשדר לציבור יציבות, ביטחון ושקט תעשייתי למרות שהמספרים אינם מחמיאים במיוחד. במילים אחרות "המצב אמנם בטטה, אך הכול תחת קונטרול". ו"קונטרול" כאמור, זה בדיוק מה שמחפש הבוחר מודל 2006 בבואו אל הקלפי. יתרה מכך, יועציו של שרון, משכילים למצב את פרץ כ"לא אחראי וחסר ניסיון", או בקיצור, הסיוט של הבוחר הממוצע בעיתות מצוקה. על כך תעיד תגובת מפלגת "קדימה" לפרסום דו"ח העוני: "צר לנו שהתנהגותה הבלתי אחראית של מפלגת העבודה, כולל החלטת עמיר פרץ לפרוש מהממשלה, מנעו את החלת תקציב 2006, שכלל את התוכנית למלחמה בעוני". למרות נתוני העוני הקשים שמשחקים לידיו של פרץ, כדאי לו להמתין עם תפירת החליפות ובעיקר, לשנות את האסטרטגיה. במקום להבטיח "מהפך" לבוחרים המחפשים יציבות (ושכבר הובטח להם על ידי עמיתו "שיפציעו לשחר חדש"), ובמקום לשכנע את המשוכנעים שהוא "סוציאל-דמוקרט" ושהמצב הכלכלי-חברתי בכי רע, כדאי לפרץ יותר מכל, להתחיל לטפח את תדמית "המנהיג הממלכתי, השקול והאחראי", אותו מחפש הבוחר מודל 2006. טעות הדגימה הופכת לסתם טעות מרצ של אוהבי רעש וצלצולים |
© כל הזכיוית שמורות 2008 לגבריאל אסולין פתרונות עסקיים
L.N.L בניית אתרים