פוליטיקאי מדופלםניסיון בעסקים הוא לא בהכרח יתרון למועמד מוניציפלי2/10/2003 - פורסם ב"גלובס"בין שלל שלטי המועמדים בבחירות המוניציפליות, המפארים כעת את כבישי ישראל, ניתן למצוא גם לא מעט אנשי עסקים המעוניינים לכבוש את ראשות העיר או המועצה. כך לדוגמה, בגבעתיים מתמודדים בבחירות הקרובות חמישה אנשי עסקים, וביניהם המשנה למנכ"ל בנק הפועלים, משה עמית, מנכ"ל חברת הפניקס קופות גמל, אורי שמואלי, ובכיר בחברת אמדוקס, דורון נרקיס.האסטרטגיה בעלת היתרון התחרותי המובילה את אנשי העסקים הטוענים לכתר היא, "כפי שהצלחתי בניהול עסקיי, כך אוכל להצליח בניהול העיר". אומנם אסטרטגיה זו נכונה ומתאימה לרשויות מקומיות הסובלות מניהול כושל וגירעונות תקציביים מנופחים - כלומר כמעט לכולן, אלא שבשיווק כמו בשיווק, כל יתרון הופך לחיסרון - אשר עלול לשמש את המתחרים ככלי ניגוח.כך, למשל, הפכה חברת פפסי את יתרון הוותק של חברת קוקה-קולה לחיסרון, כאשר מיצבה אותה כ"מיושנת". בכך היא הצליחה למשוך לחיקה את הצעירים, תחת הסיסמה "טעם חדש לחיים", במקום "טעם החיים" של המתחרה ה"ישישה" לכאורה. גם מתחרותיה של חברת מקדונלד'ס, שיתרונה הוא מהירות הגשת הארוחות, הפכו זאת לחיסרון - בטענה שרק ארוחות "שבלוניות" יכולות להיות מוכנות במהירות. הן יצאו בארוחות "יצירתיות" ובקמפיינים המובילים את המסר "איך שתבקש, כבר על האש" (ברגר קינג) ו"כמו שאתה אוהב" (בורגראנץ'). לדברי היועץ האסטרטגי אייל ארד, "אנשי עסקים מציגים את יתרונם הניהולי כאילו מדובר במכרז למנכ"ל הרשות. המתנגדים להם יכולים די בקלות להפוך את חוסר ניסיונם הפוליטי של אנשי העסקים לחיסרון, בטענה שרשות ציבורית אינה רשות כלכלית, אלא גוף מסורבל שדורש מיומנויות מסוג אחר". (הכותב משמש כאסטרטג בבחירות המוניציפליות) מרצ של אוהבי רעש וצלצולים ריאליזם מול אדלריזם |
© כל הזכיוית שמורות 2008 לגבריאל אסולין פתרונות עסקיים
L.N.L בניית אתרים