ריאליזם מול אדלריזם22/3/2006 - פורסם ב"גלובס"בשבוע האחרון החליטה מפלגת העבודה "לצמצם" את פעילותו של היועץ האסטרטגי האמריקני, סטנלי גרינברג. הסיבה הרשמית: אי הסכמה על גובה השכר ועל כך ש"כל המסרים כבר נקבעו" כך שאין צורך (שבוע לפני הבחירות?) בשרותיו המלאים.אלא שלפי ההיסטוריה הלא רחוקה של מפלגת העבודה ויחסיה עם היועצים האסטרטגיים שפוטרו/צומצמו במהלך שלושת החודשים האחרונים (מוטי מורל, שמוליק כהן), סביר להניח שהמחלוקת היא דווקא על גובה המנדטים בסקרים ולא על כל סיבה אחרת. במילים אחרות, במפלגת העבודה תוהים, הכיצד לא נמצא עדיין היועץ האסטרטגי שיבצע את המהפך המיוחל שיושיב את עמיר פרץ על כס ראשות הממשלה?סוף מערכת הבחירות הוא זמן טוב לשאול: האם הסיבה למצבן העגום בסקרים של מפלגת העבודה והליכוד נובע מייעוץ אסטרטגי לקוי? או בעצם, מהו משקלו היחסי של היועץ האסטרטגי בהצלחה/אי הצלחה של מפלגה או מועמד? צר לי לנפץ מיתוסים שנבנו סביב יועצים, אך נראה שיועץ, מעולה ככל שיהיה, אינו קוסם. יכולתו של היועץ האסטרטגי היא מוגבלת והוא יכול רק להעצים את המועמד ו"לסחוט" ככל האפשר את כוחו האלקטוראלי. ייעוץ אסטרטגי איכותי יכול להשפיע על המציאות אך לא ליצור אותה. בכל מקרה, הוא אינו יכול ליצור יש מאין. מצבן העגום בסקרים של מפלגות העבודה והליכוד, נובע מכך שחבילת ה"מוצר" אותה הן מציעות, הכוללת את מצע הבחירות וזהות המועמדים, אינה רלוונטית כיום לציבור הבוחרים. במצב שכזה, אף יועץ אסטרטגי לא היה יכול להוביל את נתניהו או פרץ לכס ראשות הממשלה או "לסחוט" בעבורם מספר מנדטים גדול בהרבה ממה שיש להן כיום. כן, אפילו לא סטנלי גרינברג, יועץ בעל רקורד ושם עולמי שייעץ בהצלחה למועמדים כגון אהוד ברק, נלסון מנדלה, ביל קלינטון, טוני בלייר ואחרים. גם מצבה המחמיא של קדימה בסקרים, נובע בראש ובראשונה מכך שהיא נמצאת בזמן הנכון עם המוצר הנכון וכאמור, מול האלטרנטיבות הלא רלוונטיות. כמובן שהייעוץ המקצועי ומעורר ההערצה לו זוכה קדימה משלישיית המגה יועצים, אדלר-ארד-חורב, מעצים את כוחה של המפלגה, אך בפירוש, הוא אינה יוצרת אותו. ולכן, נראה שתורת ה"אדלריזם" שהתפתחה כאן לאחרונה וכוחה המאגי לכאורה, אולי במטרה למצוא בכל זאת גיבורים במערכת הבחירות המנומנמת, היא יותר המצאה והגזמה של פרשנים פוליטיים מאשר של המציאות בשטח. ראובן אדלר נמצא בקשר חברי ומקצועי עם אריאל שרון מזה 40 שנה, אך רק בשנים האחרונות הצליח שרון לזכות לעדנה ציבורית ובכס ראשות הממשלה. סביר להניח ששרון קיבל ייעוץ אסטרטגי טוב מאדלר גם לפני 20 שנה, אך רק בשנים האחרונות, השוק והמציאות היו מוכנים ובשלים לקבל את שרון כמנהיג ואף להעריץ אותו. יש עדיין אנשים שבטוחים כי צילומי "אריק והכבשים" המיתולוגיים בתשדירי הבחירות ב-2001 מבית היוצר של אדלר, הם ורק הם הביאו לשרון את הניצחון. השפעתם השולית של תשדירי התעמולה בבחירות הנוכחיות על החלטתם של ציבור הבוחרים, מטילה ספק בכך. מה שבאמת עזר לשרון להיבחר באותה מערכת בחירות הם בעיקר כוחות השוק והמציאות - פיגועים, תהליך שלום קורס והמתמודד ממול, אהוד ברק, שהפך ללא רלוונטי הרבה בזכות עצמו. המסקנה פשוטה - כדאי לפוליטיקאים שרוצים לקבל את אמון הציבור בבחירות הבאות, להתחיל את הקמפיין כבר ב-29 למארס על ידי ייצוג נכון של הציבור ופרגמטיות מול המציאות המשתנה. מי שלא יעשה זאת, שלא יתפלא שאף יועץ, אפילו לא תוצרת חוץ, לא יוכל לגייס לו מנדטים. " פוליטיקאי מדופלם רק הייאוש יכול |
© כל הזכיוית שמורות 2008 לגבריאל אסולין פתרונות עסקיים
L.N.L בניית אתרים