ההשכלה גבוהה - הניהול פחותסטנלי פישר, שהציע להעלות שכר לימוד באוניברסיטאות, פספס את הנקודה. הבעיה האמיתית היא שרוב האוניברסיטאות והמכללות, מנוהלות באוריינטציה פדגוגית במקום על ידי אנשי מקצוע עם אוריינטציה עסקית14/6/2006 - פורסם ב"גלובס""אם האוניברסיטאות בישראל רוצות לשמור על כוחן ולמנוע את בריחת הסגל האקדמי, יהא עליהן לגייס כסף רב, ועל כסף זה לבוא מהעלאה משמעותית של שכר הלימוד אותו משלמים כיום הסטודנטים". את הפתרון היצירתי לתחלואיה של ההשכלה הגבוהה בישראל, הגה השבוע נגיד בנק ישראל, סטנלי פישר, עת קיבל דוקטור לשם כבוד מהאוניברסיטה העברית.העלאת שכר הלימוד! איך לא חשבנו על זה קודם? כמה אירוני, שדווקא נגיד בנק ישראל, שרבים מעמיתיו "מככבים" כשיאני השכר במגזר הציבורי בדו"ח שפורסם אתמול על ידי הממונה על השכר, הוגה פתרון לפיו את נטל העלאת שכר המרצים ישאו על גבם הסטודנטים.אלא שנראה כי פרופ' פישר, שכח את חוקי ההיצע והביקוש שלומד כל סטודנט בשנה א', בשיעור מבוא לכלכלה: העלאה משמעותית של שכר הלימוד של הסטודנטים אמנם עשויה להביא לעליית השכר של הסגל האקדמי, אך גם לירידה משמעותית בביקושים להשכלה הגבוהה. או במילים אחרות, הסגל האקדמי יישאר, אך הרבה סטודנטים לא יהיו לו. גם האבחנה כי מצבו העגום של שוק ההשכלה הגבוהה בישראל נובע משכר הלימוד הנמוך של הסטודנטים, פשטנית ואינה מדויקת. למעשה, הבעיה העיקרית של רוב המוסדות להשכלה הגבוהה שנמצאים בגירעונות תקציביים, היא ניהול פנימי כושל. רוב האוניברסיטאות והמכללות בישראל, מנוהלות באוריינטציה פדגוגית על ידי אנשי אקדמיה, במקום על ידי אנשי מקצוע עם אוריינטציה עסקית - כשהרקטור הוא פיסיקאי, הנשיא כימאי והמנכ"ל מומחה למדעי הרוח, הסיכויים שלהם לקבל החלטות אסטרטגיות שיווקיות/ עסקיות נכונות בשוק תחרותי, קלושים ביותר. כל מי שמבין דבר או חצי דבר בעסקים, יכול להגיע די בקלות למסקנה כי שוק ההשכלה הגבוהה הוא שוק די אטרקטיבי. למרות המגבלות האובייקטיביות והתגברות התחרות, שלא פסחה גם על שוק זה, הסיכוי של מוסד להשכלה גבוהה לסיים את השנה ברווח נאה הוא בר השגה ואפילו מתבקש. למעשה, רבים מהמכשולים העומדים בפני חברות רבות בשוק העסקי, אינן תקפות כאשר מדובר בשוק ההשכלה הגבוהה: המוסד להשכלה אינו מתמודד עם מוצרים שפג תוקפם, התחרות על המחיר נחשבת למינורית מכיוון שברוב המוסדות שכר הלימוד דומה, הביקוש להשכלה הגבוהה נמצא במגמת עלייה מתמדת. אפילו המיתון משחק לידיו - רבים מקרב אלו שלא מצליחים להשתלב בשוק העבודה, מחליטים ללכת ללמוד, עד יעבור זעם. גם ההכנסות לא רעות בכלל. שכר הלימוד של סטודנט לתואר ראשון במינהל עסקים באוניברסיטה מוכרת עומד על כ-10 אלפים שקל לשנה. המועצה להשכלה גבוהה מסייעת למוסד במימון שנתי של כ-9,000 שקל (18 אלף שקל לתואר שני). בחישוב פשוט: סטודנט לתואר ראשון מכניס לקופת המוסד במשך 3 שנים, כ-57 אלף שקל, לא כולל דמי הרשמה וכו'. אם מוסיפים לכך את התרומות החיצוניות המתקבלות בברכה (בניינים, ספריות וכו'), הרי שמדובר בשוק תרנגולות שמטילות ביצי זהב מס' 3. ומה לגבי ההוצאות? מדובר בעיקר בהוצאות שכר לסגל המרצים ועובדי המנהלה והאחזקה. לא משהו שעסקים בתחומים אחרים אינם מתמודדים איתו. אך למרות נתוני הפתיחה המרשימים, רוב המוסדות להשכלה גבוהה בישראל סובלים מגירעונות תקציביים ומנטישה של סגל אקדמי איכותי. לא במקרה - רוב המוסדות סובלים מחוסר בידול משווע ומתסמונת ה"תת מיצוב": הם נתפסים אותו הדבר, מלמדים אותו הדבר, ואפילו נראים אותו הדבר. אם כן, מה הפלא שגם מצבם הכלכלי (הגרוע) של רובם הוא אותו הדבר? בארה"ב לעומת זאת, הפנימו מזמן כי מוסד אקדמי אמור להיות מנוהל באוריינטציה עסקית ולפי כל כללי השיווק והמיתוג: שמירה על חוק "המיקוד" והבידול, שימוש במערך אדיר של יחסי ציבור משומן היטב לכל מוסד ובניית אסטרטגיה שיווקית/מיתוגית ארוכת טווח. כתוצאה מכך, נבנו "מותגים" אקדמיים אטרקטיביים ואיכותיים בעלי מיצוב ברור ונחשק שיש להם את הלוקסוס לבחור את הסגל האקדמי והסטודנטים הטובים ביותר: "הרווארד" - ביזנס, "סטנפורד" - היי-טק, "M.I.T" - מדעי המחשב ו"קולומביה" - פיננסים. למרות שחלק מהמוסדות להשכלה במחוזותינו (המרכז הבינתחומי, המסלול האקדמי המכללה למינהל, שלוחת אוניברסיטת דרבי, בצלאל) החלו להפנים את חשיבות השיווק והמיתוג ומבליחים מעת לעת סימנים חיוביים, הרי שרוב המוסדות מתנהלים באוריינטציה פדגוגית ועוברים על יותר מדי חוקים שיווקיים ועסקיים, ומצבם הכלכלי בהתאם. אין לקבל את הרושם מהאמור לעיל, כי המוסדות להשכלה הגבוהה צריכים לקבל החלטות רק על בסיס כלכלי. גם לא צריך להיפרד ממקבלי ההחלטות שצומחים באקדמיה, שברובם הם אנשים מוכשרים שיכולים לתרום רבות למוסד. צריך גם להעלות באופן משמעותי את השכר של הסגל האקדמי, שעושה עבודה נאמנה וחשובה. למען הגילוי הנאות, גם כותב שורות אלה היה בעבר חבר סגל במוסד אקדמי. אלא שכדאי לשנות את סוויץ' האוריינטציה ולהוסיף לתמהיל מקבלי ההחלטות גם אנשי ניהול הבאים מהתחום העסקי/שיווקי. ויפה שעה אחת קודם הבזבוז הזה יהרוג אותנו הסתדרות חדשה - אסטרטגיה ישנה |
© כל הזכיוית שמורות 2008 לגבריאל אסולין פתרונות עסקיים
L.N.L בניית אתרים