מה רע בלהגיד "טעיתי"הודאה בטעות עשויה דווקא לשחק לטובת המודה. אז למה אף אחד לא לוקח אחריות על מחדליו?11/9/2003 - פורסם ב"גלובס"מי שעקב בשבועיים האחרונים אחר תגובותיהם של המעורבים בדוח ועדת אור, וחיפש הודאה (ולו קטנה) בכשל של מי ממקבלי ההחלטות שכיהנו בתקופת הפרעות - התבדה. היו פרעות? היו. היו הרוגים? היו. היה תוהו ובוהו? היה. מישהו, חלילה, טעה, או קיבל החלטה לא נכונה? אף לא אחד.גם מי שעקב בשבועות האחרונים אחר "פרשת ברינקס", שבה אילן קופרמן שדד-לכאורה, לאור היום, שלל של למעלה מארבעה מיליוני שקלים ממשאית החברה - לא מצא כל הודאה ממנכ"ל החברה, יצחק רבין, בכשל או בטעות של החברה. שמענו ש"מונה חוקר לחקור את הפרשה" וש"הכסף יוחזר ללקוחות". אבל כשל? בבית-כספותינו?מה רע בלהגיד "טעיתי"? על-פי אסטרטגיית "גילוי-הלב" של גורו השיווק, אל ריס, זה כדאי - כי הודאה בטעות, במקרים רבים, עשויה דווקא לשחק לטובת המודה, שמנסה להעביר את המסר ולזכות באמינות: "בראש ובראשונה, ובמידה רבה, גילוי-לב מפיג חששות", מסביר ריס. "כל הצהרה שלילית שאתה משמיע על עצמך, מתקבלת מיד כאמת. הצהרות חיוביות, לעומת זאת, נתפסות כמפוקפקות במקרה הטוב. הצהרה חיובית צריך להוכיח. להצהרה שלילית אין צורך בהוכחה. "כשחברה מתחילה את המסר שלה בהודאה בבעיה, אנשים מוכנים, כמעט אינסטינקטיבית, לשמוע מה יש לה לומר. כשמישהו בא אליכם ומספר לכם על בעיה שלו, ברוב המקרים אתם מוצאים את עצמכם מעורבים, ורצים לעזור לו. אולם כאשר מישהו פותח איתכם בשיחה על הדברים הנפלאים שעשה, יש להניח שתגלו הרבה פחות עניין". להעיר את העיר מלחמה בשידור חי |
© כל הזכיוית שמורות 2008 לגבריאל אסולין פתרונות עסקיים
L.N.L בניית אתרים