ערי הקטיושות החדשותערי הצפון שהופגזו יסבלו מתדמית בעייתית גם לאחר שהאיום הביטחוני יחלוף. מקרה קריית שמונה מאשש טענה זו19/7/2006 - פורסם ב"גלובס"כנראה שהרבה אחרי שהעימות יסתיים, ייאלצו ערי התיירות שהופגזו להתמודד מול הפגיעה בתדמיתן כיעדי תיירות. איזה תייר בדיוק ירצה "לנקות את הראש" בעיר כמו נהריה, צפת או טבריה, כאשר אסוציאטיבית הן מתקשרות לקטיושות ומרחבים מוגנים? קריית שמונה כבר למדה זאת על בשרה.לרשימה המפוקפקת של ערים "מאוימות קטיושות" הצטרפו בעימות הנוכחי ערים כמו, נהריה, חיפה, צפת, ראש פינה וטבריה. חלק גדול מכלכלתן של ערים אלו, יש לציין, נשען על ענף התיירות. רק כדי להבין את המשמעות, כשבעים אחוזים מתושבי טבריה והסביבה לדוגמא, מתפרנסים במישרין או בעקיפין מענף התיירות. הפגיעה בטווח הקצר לערי התיירות בצפון ידועה - כל התיירים שנפשו בצפון, נסו על נפשם עם הישמע הרעש הראשון של הקטיושות. אלה שתכננו להגיע, ביטלו.אך יש פגיעה נוספת, עימה ערי הצפון התיירותיות יאלצו להתמודד בטווח הרחוק: הנכס היקר ביותר לעיר תיירות הוא הקונוטציות שהיא מצליחה לייצר בקרב קהל היעד שלה. ככל שהקונוטציות של עיר התיירות תהיינה חיוביות יותר, כך תפיסתה תהיה נחשקת יותר והסיכוי שירצו לנפוש בה יגדל. לדוגמא, פריז מעלה בנו קונוטציות של רומנטיקה ולונדון מעלה בנו קונוטציות של שופינג. לא במקרה ערים אלו זוכות לזרם בלתי פוסק של תיירים. אלא שהמשוואה עובדת גם בכיוון ההפוך - ערי תיירות ששמן נקשר בקונוטציות שליליות ובמקרה שלפנינו, מצב ביטחוני רעוע, יאבדו בדרך כלל נקודות זכות רבות בשיקולי הבחירה של התייר הפוטנציאלי. הסיבה נעוצה בעובדה שהתייר הממוצע מחפש לנפוש במקום שמייצר עבורו את מירב הקונוטציות החיוביות. הרי המטרה העיקרית של כל נופש היא לשפר את הרגשתו. הבשורה הפחות טובה לערי הצפון שהופגזו היא שגם לאחר שהאיום הביטחוני יחלוף, התדמית הבעייתית תישאר. מקרה קריית שמונה מאשש טענה זו - העיר, שזכתה בשנים האחרונות לשקט ביטחוני יחסי, לא הצליחה להתנער מתדמיתה המיתולוגית כ"עיר הקטיושות". אמרת קריית שמונה, אמרת קטיושות. למיצוב הבעייתי של קריית שמונה יש השלכות שליליות - הצמיחה האדירה של ענף התיירות באזור הצפון בשש השנים האחרונות, שכללה בניית צימרים ואטרקציות תיירותיות רבות, "דילגה" על העיר שהמשיכה לדשדש מאחור. את פירות הצמיחה קטפו בעיקר היישובים שמסביב לקריית שמונה, מכיוון ששמם לא נקשר באופן מובהק עם האיום הביטחוני, למרות שמבחינה פונקציונלית, אתר הנופש המשגשג של נווה אטיב שלמרגלות החרמון לדוגמא, חשוף הרבה יותר לאיומי השכנים מצפון. המיצוב הבעייתי של קריית שמונה לא פגע בה רק בתחום התיירות - בשנת 2004 לא נמכרה אפילו דירה חדשה אחת בעיר. האם ערי הצפון יכולות לעשות משהו? התשובה היא כן. אך ראשית, כדאי לערי הצפון להפנים כי מעבר לפגיעה הפונקציונלית בעיר, קיימת גם פגיעה תדמיתית שלא תיפתר אם לא יטפלו בה מיד בתום המערכה הנוכחית. אם לשפוט על פי ההתנהלות של ערי ישראל והפעולות האסטרטגיות שהן עושות (או בעיקר לא עושות) לשיפור תדמיתן, נראה שרבות מהן אינן מייחסות חשיבות לנושא התדמית. בנוסף, כדאי לקברניטי ערי הצפון להימנע בימים אלה ככל האפשר מהופעות תקשורתיות רבות, שרק עשויות לחזק את המיצוב הבעייתי לעיר. ככל שהשם של העיר יחובר כיום לאיום הביטחוני, כך התפיסה של העיר בעתיד כיעד תיירותי אטרקטיבי, תיחלש. או במילים אחרות, להתרחק ככל האפשר מ"אסטרטגיית מויאל", בה משתמש ראש עיריית שדרות, הגורסת כי את המאבק הציבורי מול גופי הממשלה, צריך לנהל דרך התקשורת. אסטרטגיה זו, עשויה אולי להביא ללחץ ציבורי על מקבלי ההחלטות בממשלה, אך במקביל, לחזק את המיצוב הבעייתי של העיר בקרב הציבור ומשם, קצרה הדרך להגירה שלילית, רתיעה של יזמים להשקיע בעיר ועוד. " סנוב - לחייג אתה כבר יודע פסח הגיע - מבצע בא |
© כל הזכיוית שמורות 2008 לגבריאל אסולין פתרונות עסקיים
L.N.L בניית אתרים