קלינטון פנוי בדצמבר?שיווק נכון של המותג "ישראל" ישתמש בסלבריטאים, ולא בשרידי אוטובוס16/10/2003 - פורסם ב"גלובס"הרעיון הביזארי של ארגון זק"א, להטיס בעוד כחודש ליריד בארצות-הברית את שרידיו המפוייחים של אוטובוס קו 32 כדי ליצור הזדהות עם ישראל, ממחיש היטב את חוסר האונים והקושי לשווק את המותג ששמו ישראל.קשה להאשים את זק"א (זיהוי קורבנות אסון) בחוסר אוריינטציה שיווקית, או חלילה, בכוונות זדון כלפי ישראל. אחרי הכול, מה כבר אפשר לומר בימים אלה לשיבחה של מדינת ישראל בכדי לעודד תיירים להגיע לארץ? שפתחנו חזית לחימה חדשה נגד סוריה? שההכנות לתקיפת הכור האיראני בעיצומן?אלא שעל-אף הכוונות הטובות והמצב האובייקטיבי המורכב, הצגת שרידי אוטובוס שגבה 19 קורבנות בפיגוע עשויה, במקרה הטוב, ליצור הזדהות וסולידריות - אבל מרחוק. שהרי איזה תייר ירצה להגיע למדינה שבה פעולה בנאלית לכאורה, כגון נסיעה באוטובוס, הופכת למשימה הכרוכה בסיכון חיים? כדי להפריח את שממת התיירות אנו זקוקים לפתרונות אחרים, יצירתיים ואפקטיביים יותר. העובדה שתקציב השיווק המיועד לעידוד תיירות נכנסת צפוי לקיצוץ חד בשיעור של 55%, אינה צריכה לשמש כתירוץ. אפשר, למשל, לבנות מערך יחסי-ציבור (הנחשב לזול יחסית) שיתבסס על אסטרטגיית-משיכה - שתישען על סלבריטאים המגיעים לארץ. בשנה האחרונה הגיעו לכאן ריצ'רד גיר, וויטני יוסטון ואורחים רבים שהגיעו ליום הולדתו ה-80 של שמעון פרס. תמונה אחת של ביל קלינטון בעיתונות העולמית, כאשר הוא שר דואט עם ילדה ישראלית, או תמונה של גיר מנגב חומוס ביפו - יעשו את העבודה ו"ימכרו" את ישראל מצוין. מצד אחד, תמונות כאלה מושכות תשומת-לב והתעניינות רבה, ומצד שני, הן מעבירות את המסר שישראל היא מקום שאפשר לבקר ולטייל בו. איך להביא לכאן סלבריטאים נוספים - זה כבר עניין לדיון אחר. וחוץ מזה, תמיד אפשר לשאול את פרס. פרסום תדמיתי או שקט תעשייתי קצר בתדמית |
© כל הזכיוית שמורות 2008 לגבריאל אסולין פתרונות עסקיים
L.N.L בניית אתרים